1996
1998
2001
2006
2009
2018
2019
2025
הסיפור של מש"י
איך חזון נולד
הסיפור שלנו מתחיל עם ילדה בשם רוחמה, שנולדה עם מום לבבי ומאוחר יותר אובחנה עם שיתוק מוחין (CP) ולקויות מוטוריות וקוגניטיביות מורכבות. אימה, ליפשה פלדמן ז״ל, חיפשה מסגרת חינוכית שתתאים לצרכיה הייחודיים של רוחמה הקטנה. כזו שתעניק לה את הטיפולים והציוד הטובים ביותר להתפתחות ותפקוד מוטורי – ועם זאת תקדם ותצמיח אותה גם אישית, רגשית וחברתית.
ליפשה, אז בת 32 ואם לתשעה, יצרה קשר עם הורים לילדים כמו רוחמה וגילתה שהם חולקים את מצוקתה. ואז, בליבה שלה, נולד חזון פורץ דרך – לבנות סביבה חינוכית-טיפולית חמה ונגישה, כזו שתוביל ילדים יוצאי דופן להישגים יוצאי דופן, בכל תחומי החיים.
או בקיצור, מש״י.
ליצור יש מאין
בדרכה לממש את חזונה, למדה ליפשה את צורכי הילדים וההורים, והאזינה בקשב רב למשאלות ליבם. היא החלה לגבש מרכז חינוכי-טיפולי שייתן מענה אמיתי לצרכים הללו, ואולי חשוב מזה – יאפשר ביטוי גם ליכולות, לרצונות ולשאיפות שלצידם.
היא האמינה שהתערבות מוקדמת, רב-תחומית ומותאמת אישית, היא המפתח. לשם כך, התבהר, עליה ליצור מקום שמסוגל לתת מענה הוליסטי – טיפולי וחינוכי, מקצועי ואנושי, ממוקד ורב-שלבי. מקום שאינו מוגבל בתפיסתו או בשאיפותיו לסלי התקציב הרשמיים ואפילו לא לאמצעים הזמינים בשוק – אלא חותר ביוזמה וביצירתיות להרחיב אותם ואף לפתח בעצמו את הפתרונות המדויקים ביותר לכל ילד וילדה.
הודות לאימה, גב׳ הדסה זוריבין, הצליחה ליפשה לחבור לשותפים בעלי חזון כמותה ובשנת 1998 פתחה את כיתת הגן הראשונה של מש״י.
לחבור לשותפים ערכיים
בעוד ליפשה עושה את צעדיה הראשונים, סייעה לה אימה הדסה ליצור קשר עם הזוג דבי והרווארד ג׳ונס – זוג פילנתרופים שצברו את הונם בעצמם ותורמים למיזמים חברתיים ברחבי העולם מתוך תחושת שליחות וחיבור ערכי עמוק. והחיבור בין משפחת ג׳ונס לבין מש״י אכן היה עמוק וחזק מהרגע הראשון.
עד מהרה הפכו הזוג ג׳ונס לשותפים מייסדים, מהותיים ומשמעותיים, שצועדים מאז לצד מש״י – בעיתות משבר ופריחה – ותורמים לו מכספם וכישוריהם ברוחב הלב והענווה הייחודיים להם. לצידם ובתמיכתם,
המשיכה ליפשה וגייסה למש״י תורמים ושותפים ערכיים נוספים, בהם מומחים מובילים בתחומי השיקום והחינוך, התעדכנה בכל הטכנולוגיות החדשניות והחלה לפרוץ את דרכה. כך, בשנת 2001, עם 4 כיתות גן ובהן עשרות ילדים – נפתח המרכז העצמאי הראשון של מש״י בירושלים.
לעלות על דרך המש״י
החזון של ליפשה הוביל אותה לבסס השקפה שיקומית-חינוכית שהיא פרטנית והוליסטית כאחד, כזו הנשענת על חתירה אקטיבית להרחבת המשאבים הקיימים ופיתוח פתרונות ממשיים ופורצי דרך. כלומר, לפתח את דרך המש״י לשיקום וחינוך ילדים – בה צוותים רב-תחומיים עובדים יחד באופן רציף כדי לענות לכל צרכי השיקום והחינוך של הילדים, בכל גיל ובכל תחומי החיים.
מכאן, כשילדי הגן גדלו, זה היה אך טבעי שליפשה תחל מיד לפעול כדי להמשיך ולהעניק להם את המענה בו האמינה וכבר החלה לראות את תוצאותיו. היא שכרה מבנה בסמוך לגן והתאימה אותו ללא היסוס לצורכי הילדים, מוטורית וחינוכית, והמשיכה לפתח את ״דרך המש״י״ בהתאמה לגילי בית הספר ושנות הנעורים.
כך, בשנת 2006, כשהיא לא נותנת לשום מכשול לעמוד בדרכה –הקימה ליפשה את בית הספר הראשון של מש״י.
להמשיך ולסלול את הדרך
בית הספר שהקימה ליפשה צמח במהירות ומספר הכיתות הכפיל את עצמו בתוך שנים בודדות. גם המעונות והגנים שהקימה המשיכו להתפתח ולגדול, ולמעשה עד היום נמצאים בתפוסה מלאה בכל שנה.
בעוד שחזונה התעורר לחיים, בשנת 2009 נפטרה ליפשה בפתאומיות בגיל 45 – משאירה אחריה מורשת ענפה ומשנה סדורה. שותפיה – בראשם בני הזוג ג׳ונס, משפחתה המסורה והצוותים המקצועיים – ידעו מיד שמשימתה היא עכשיו משימתם.
עליהם לפעול כדי להגשים את חזונה פורץ הדרך של ליפשה בכל ילד וילדה – ולספק להם את המענה הטוב ביותר, ייחודי ככל שיהיה.
להגשים את החזון בכל ילד וילדה
שני עשורים להקמתו, מש״י הוא כבר מוסד חינוכי-שיקומי מבוסס שזוכה להכרה רחבה. בגנים ובבתי הספר כבר לומדים עשרות ילדים מגיל חצי שנה ועד גיל 13, וכיתות חדשות נפתחו לטובת הנערות הבוגרות בגילי 21-14.
חלק גדול מהנערים, לעומת זאת, שאפו להמשיך לישיבה שתתאים לאורח חייהם ותספק את שאיפותיהם האינטלקטואליות. אולם הלקויות המוטוריות המורכבות איתן הם מתמודדים הקשו על כך מאוד – ובפועל, הם התקשו למצוא את מקומם. רבים מהם נשרו ממסגרות שיקומיות וחינוכיות כאחד, ונשארו ללא מענה. כדרכה של ליפשה, מש״י החליט להרים את הכפפה ולפעול באופן אקטיבי כדי לאפשר גם להם את המשך הרצף הטיפולי ההוליסטי שבבסיס חזונו.
וכך, בשנת 2018, הקים מש״י את ישיבת ״בינת דניאלי״ – הישיבה החינוכית-שיקומית הראשונה בישראל.
להגיע לכל אחד
בעוד תוצאותיה של ״דרך המש״י״ כבר ניכרו בשטח, הצורך להנגיש אותה לילדים נוספים החל לבעור. בבית הספר של מש״י כבר למדו עשרות ילדים מאזור המרכז, שהיו נוסעים אליו מדי יום.
ההורים, משרד החינוך והרשות המקומית, פנו למש״י בבקשה לפתוח בית ספר נוסף במרכז, שיחסוך מהילדים את הנסיעות היומיומיות. אשר זוריבין, מנכ״ל מש״י, החליט לפעול כדרכה של אחותו ליפשה – להיענות לבקשתם ולא לתת לשום מכשול לעמוד בדרכו. הוא מצא מקום ייעודי ואיגד אליו צוות רב-מקצועי שצמח במש״י, כדי שיוכל להוביל את המרכז החדש – ולהתוות גם בו את תפיסת הטיפול ושיטות העבודה של דרך המש״י.
וכך, בשנת 2019 הוקם בית הספר הצומח של מש״י בבני ברק שמספק מענה לעשרות ילדים מדי שנה.
ממשיכים לכתוב את הסיפור
חזונה של ליפשה ממשיך להתפתח ולהתממש יום יום בכל מרכזי מש״י, ולהעניק למאות ילדים מעטפת חינוכית-טיפולית מלאה ומיוחדת במינה.
מתוך מורשתה, צמח מש״י להיות מגדלור של הכלה והעצמה – לילדים, שרואים בו בית חם ומעצים שמספק את כל צרכיהם; למשפחות, שרואות בו קהילה תומכת ומסייעת; ולקהילה המקצועית בארץ ובעולם – הרואה במש״י מרכז של ידע, חדשנות ומצוינות פורצת דרך.
ועדיין. הסיפור של ליפשה ושל מש״י ממשיך להיכתב גם היום, עם פיתוחם של גישות, פתרונות ומיזמים פורצי דרך.
ומה לגבי העתיד?
בימים אלו פועל מש״י להקמת קמפוס חדשני לחינוך ושיקום ילדים, שיאפשר את מימוש חזונה של ליפשה בצורה הטובה ביותר – סביבה חמה ונגישה, בה ילדים יוצאי דופן יכולים להגיע להישגים יוצא דופן ולחוות חיים עשירים ומלאים.
